החלטה בתיק ת"א 227-05

1.       בפני בקשה שהוגשה מטעם הנתבעת, בה עותרת הנתבעת לעכב ביצוע פסק הדין שניתן נגדה בתאריך 21.10.2012.

2.       בפסק הדין שניתן, חויבה המבקשת להשיב למשיבות סכומי כסף, שגבתה מהן בתורת היטל ביוב ציבורי. בבסיס החיוב עמדה העובדה, שאף בא כוח המבקשת אינו חולק עליה, שהעבודות לבניית ה"ביב הציבורי" בוצעו על ידי משרד הבינוי והשיכון ולא על ידי המבקשת. מכך התבקשה המסקנה,  שהמבקשת לא הייתה זכאית לגבות מהמשיבות היטל ביוב ציבורי בעת שקיבלו היתרי בניה.

          לטענת בא כוח המבקשת, החוב הפסוק לכל המשיבות גם יחד, עומד על סכום של כ- 2 מיליון ש"ח. לפי מכתב שנשלח מאת בא כוח המשיבות לבא כוח המבקשת, מגיע החוב הפסוק לסכום כולל של כ- 3.1 מיליון ש"ח.

3.       לטענת בא כוח המבקשת, סיכויי הערעור טובים, שכן, לטענתו, בפסק הדין נפלה טעות "גלויה וברורה". לטענת בא כוח המבקשת, פסק הדין נסמך על הטרמינולוגיה בה נעשה שימוש בהודעות הדרישה שנשלחו למשיבות, מקום בו היה צורך להתייחס למהות הדרישה ולמהות התשלום שהמשיבות נדרשו לשלמו.

          לטענת בא כוח המבקשת, המבקשת מצויה בעיצומם של תהליכי הבראה, במסגרת הסדרי התייעלות שקיבלה על עצמה בהנחיית משרד הפנים, ואם תידרש לשלם עתה את החוב הפסוק, יכביד הדבר עליה מאוד עד כדי שיתוק פעילותה. בא כוח המבקשת מוסיף וטוען, כי לעומת הנזק העלול להיגרם למבקשת, למשיבות לא ייגרם כל נזק, אם התשלום יעוכב עד לשמיעת הערעור.

          עוד מוסיף בא כוח המבקשת וטוען, כי מצבן הכספי של חלק מהמשיבות אינו איתן, וקיים חשש, שאם עתה ישולמו להן סכומי כסף שונים לפי פסק הדין, לא ניתן יהיה לגבות סכומי כסף אלה מהן, אם הערעור על פסק הדין יתקבל. לעניין זה, הניח בא כוח המבקשת לפני דו"חות מידע, שנעשו על חלק מהמשיבות.

4.       בא כוח המשיבות מתנגד לבקשה.

          לטענת בא כוח המשיבות, סיכויי הערעור קלושים, ולמעשה חסד נעשה עם המבקשת כאשר חויבה להשיב למשיבות רק את היטל הביוב הציבורי ששילמו ולא חויבה לשלם להן אף את סכומי אגרת הנחת הצינורות ששילמו למבקשת.

          לטענת בא כוח המשיבות, טענת המבקשת כי תשלום החוב הפסוק יגרום לשיתוק פעילותה, לא נועדה אלא להלך אימים על בית המשפט, ואין לקבלה. בהתייחס למצבן הכספי של המשיבות, מציין בא כוח המשיבות, כי ככל שהדברים נוגעים למשיבות 4, 5 ו- 7, למבקשת אין כל טענה בנוגע ליציבותן הכספית. באשר למשיבות 1 ו- 8, כי אז הטענות כאילו הן מצויות במצב כספי שלא יאפשר גביית סכומי כסף מהן, אינן מבוססות. באשר למשיבות 2, 3 ו- 6, מציע בא כוח המשיבות, להורות כי סכומי הכסף המגיעים להן על פי פסק הדין, יופקדו בידיו הנאמנות עד למתן פסק הדין בערעור.

5.       לאחר ששקלתי טענות באי כוח הצדדים, וקראתי את הבקשה והתגובה וכן את דו"חות המידע על המשיבות השונות, הנני מחליט לאמץ את הדרך המוצעת על ידי בא כוח המשיבות, ולהלן אביא את נימוקי:

(א)     הכלל הוא, שבעל דין שזכה בדין, זכאי ליהנות מפרי זכייתו ללא כל דיחוי, והגשת ערעור אן בה כשלעצמה, כדי להצדיק עיכוב ביצוע פסק הדין. עיכוב ביצוע של פסק הדין יינתן רק מקום בו סיכויי הערעור טובים, וקיים חשש שלא ניתן יהיה להשיב המצב לקדמותו אם הערעור על פסק הדין יתקבל. כאשר מדובר בפסק דין המטיל חיוב כספי, הנטיה היא שלא לעכב את פסק הדין, אלא מקום בו קיים חשש, שלא ניתן יהיה לגבות מהזוכה את סכומי הכסף שישולמו לו, אם הערעור על פסק הדין יתקבל.

(ב)      באשר לסיכויי הערעור בעניין שלפני, כי אז אין אני שותף להשקפתו האופטימית של בא כוח המבקשת. הנני סבור, כי סיכויי הערעור אינם טובים, שכן מדובר בסכומי כסף שהמבקשת גבתה מאת המשיבות שלא כדין. לפי דרישות התשלום שנשלחו למשיבות, המשיבות נדרשו המשיבות לשלם היטל ביוב ציבורי, מקום אף בא כוח המשיבות עצמו מודה, שהתקנת הביוב הציבורי נעשתה על ידי משרד הבינוי והשיכון.

(ג)      גם קשייה הכספיים של המבקשת לא נעלמו מעיני. עם זאת, מקום בו מדובר בסכומי כסף שנגבו לדעתי שלא כדין, וסיכויי הערעור אינם טובים, יש לאפשר למשיבות לקבל כספן בחזרה. גם המשיבות זקוקות לסכומי הכסף שנפסקו לטובתן לצורך מימון פעילותן השוטפת.

 (ד)     באשר למצבן הכספי של המשיבות, כי אז לאחר ששקלתי טענות באי כוח הצדדים, לא שוכנעתי, שקיים חשש שלא ניתן יהיה לגבות סכומי כסף שישולמו למשיבות 1, 4, 5, 7 ו- 8. ככל שהדברים נוגעים למשיבות 2, 3 ו- 6, הנני סבור, כי הדרך המוצעת על ידי בא כוח המשיבות, דהיינו, להפקיד את סכומי הכסף המגיעים להן בחשבון נאמנות, מאזנת כראוי בין האינטרסים של שני הצדדים.

6.       אשר על כל האמור לעיל, הנני מחליט כדלקמן:

(א)     הנני דוחה את בקשת המבקשת לעכב ביצוע פסק הדין ככל שהיא מתייחס למשיבות 1 (שכטמן ושות' חברה לבנין ופיתוח בע"מ), 4 (ב' פייביש בניין ופיתוח (1990) בע"מ, 5 (מור (יואב) הנדסת בניין בע"מ), 7 (סכס פהד חברה בע"מ) ו- 8 (בונה הצפון חברה לבנין בע"מ).

(ב)      סכומי הכסף המגיעים למשיבות 2 (מרומי שכונת דניה בע"מ), 3 (עטאף מוסא ושות' בע"מ) ו- 6 (א. ש. רהט הנדסה בע"מ), ישולמו לידיו הנאמנות של בא כוח המשיבות. סכומי כסף אלה יופקדו בחשבון נפרד, ויושקעו לשמירת ערכם באגרות חוב צמודות של מדינת ישראל או בקרן נאמנות המתמחה בהשקעה באגרות חוב צמודות של המדינה, וזאת עד למתן פסק דין בערעור.

(ג)      בנסיבות העניין, הנני מחליט שלא לעשות צו לתשלום הוצאות בבקשה לעיכוב ביצוע פסק הדין.

ניתנה היום, י"ט בטבת, תשע"ג, 1.1.2013, בהעדר הצדדים. התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: